עשיית הפסח בגלגל מתקשרת עם החטיבה הקודמת : מילת בני ישראל . על פי התורה ( המקור הכוהני ) אסור הערל באכילת זבח הפסח ( שמות יב , מג— מט . ( המילה מאפשרת אפוא את קיומו של זבח הפסח . קיום הזבח עם הכניסה לארץ הוא פן נוסף של סגירת המעגל של יציאת מצרים , בני ישראל עשו את הפסח הראשון ערב צאתם ממצרים ( שמות יב , ( ובו ביום , " באךבץה עשר י 1 ס לחדש " ( ה , י , ( הם מקיימים את הזבח בגלגל . עם אכילת ישראל מתבואת הארץ פוסקת ירידת המן , שליווה את ישראל בכל שנות נדודיהם במדבר . עשיית הזבח היא גם דימוי נוסף של דמות יהושע אל דמות רבו . המקרא יודע לספר על שלוש חגיגות ציבוריות נוספות של הפסח במהלך תולדות ישראל : פסח חזקיהו ( דברי הימים ב ל , טו-כב , ( פסח יא שיהו ( מלכים ב כג , כא-כג ; דברי הימים ב לה , א-יט , ( והפסח שנחוג בימי שיבת ציון ( עזרא ו , יט-כב . ( [ י ] ויחנו בני ישראל בגלגל . חזרה על האמור בפרק ד , יט : "ןהץם עלו מן הירדן ב ^ שור לחדש הךאשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח ןךיחו , " ואולי לפנינו חזרה מקשרת המעידה , כי פעם היווה פסוקנו המשך ישיר של הסיפור הכוהני ,
אל הספר