בחקר ספר יהושע הודגש ריבוןם של היסודות האטיולוגיים . סיפור אטיולוגי בא , לפחות לכאורה , להסביר קיומה של תופעה בהווה כתוצאת אירוע , שנתרחש בעבר . עניינו של ההיסטוריוגראף נתון להווה , וסיפורו משקף את רוח התקופה , את הנסיבות ואת ההשקפות , שעוררו אותו ליצור את דבריו . שפעת הסיפורים האטיולוגיים ביהושע תוסבר על רקע היותו ספר של ראשית : המפגש בין העם ובין ארצו . כך משופעים ביסודות אטיולוגיים גם ספר בראשית ועמו הספרים על ראשית ישראל כעם - שמות ובמדבר . ביטוי לחשיבה אטיולוגית מצוי בשאלות הבנים ובתשובות אבותיהם , הבנויות בדפוסים קבועים . כאלה הן השאלות על האבנים שהוקמו לגל בעקבות חציית הירדן ( יהושע ד , ו-ז , כא-כד ; השווה שמות יב , כו-כז ; יג , יד-טז ; דברים ו , כ-כד ? . ( נוסף למעשה האבנים המציינות את מעבר הירדן , נזכרים בספרנו שרידים , המהווים לכאורה יסוד לסיפור האטיולוגי , גם בסיפור עמק עכור : גל האבנים , שהוקם על עכן וביתו , מצוי במקום "עד היו ם הזה " ( ז , כו , ( אך כתוב זה הוא חלק מיסוד משני בסיפור ( ראה בפירוש לפרק ז , כד . ( גם הזכרת גל האבנים , שהוקם על נבלת מלך העי ( ח , כט , ( והדיוו...
אל הספר