מסה שנייה על תורת הגמול [יב-כג]

כאן מעלה יחזקאל עוד חלק מתורת הגמול שלו ( על פרשת הגמול הראשונה , שהיא הקטע ג , טז-כא , ראה לעיל , בעמוד . ( 31 ניסוח הדברים ודרך הטיעון כאן ובמקומות האחרים ביחזקאל הדנים בתורת הגמול , אינו סגנון של נבואה . יש כאן מתכונות ספרות החוכמה , ועל כן ראוי לכנות את היצירות הללו מסות על תורת הגמול , ויחזקאל מתגלה בהן כהוגה דעות וכתיאוךטיקן . * במסת הגמול הראשונה העלה יחזקאל את העיקרון , שמעשיו האחרונים של האדם הם הקובעים ( כגון , שרשע השב מרשעתו - חטאיו לא ייחשבו לו . ( המסה שבפרק יד ניחנה בקווים של ספרות החוכמה , ואלה ניכרים כבר בעצם צורת הצגת הנושא . הפתיחה < " ןךץ כי תחטא לי" מורה , שהנביא מציג את הדברים על רקע אוניברסאלי כדרך שנוהגת ספרות החוכמה . גם הזכרת שלוש הדמויות מן המזרח הקדמון , נח , דניאל ואיוב , היא מסימני ספרות החוכמה . הנביא מתאר מצב תיאורטי : ארץ כלשהי חוטאת לאל , והוא מביא עליה את עונשה . ? לנבואה ארבעה חלקים , ובכל אחד מהם נזכר עונש אחר הבא על הארץ בשל חטאיה : רעב , חיה רעה , חרב ודבר . בכל אחד מן החלקים באה הקביעה העקרונית , שלו נם היו בתוכה שלושת הצדיקים המפורסמים - נח , דנ...  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ