" לא אמרת לי שאתה מלחין משיריהם של היינה ורלשטאב . על כל פנים , בחרת לך חברה טובה " , אמר שובר . " בעניין זה , יש לי סיפור " , אמר שוברט . " בטהובן החזיק בספר שירים של רלשטאב . רצה הגורל ובטהובן הלך לעולמו לפני שנמצא לו הזמן להלחין את השירים של רלשטאב . השירים נתייתמו וציפו לגואל . יום אחד , חודשים אחדים לאחר מותו של בטהובן , הגיעה אלי שליח משינדלר ומסר לי שהוא מבקש לראותני " . " ובכן " , המשיך , " הגעתי לביתו של שינדלר , שקיבל את פני בסבר פנים יפות וסיפר לי כי בעיזבונו של בטהובן נמצא ספר שירים של רלשטאב , שבטהובן לא הספיק להלחין . ' אם תסתכל בספר ' , אמר לי , ' תראה שהמאסטרו ציין לעצמו אילו שירים ילחין . איני רואה בכל וינה איש שיתאים יותר ממך למלא את מקום המאסטרו ולהלחין את השירים הללו . הרי לך ספר השירים . אני בטוח שתמצא בהם עניין , תדע להקדיש להם מזמנך ותפיח חיים בחלק מן השירים . ברי לי שאני ממלא בכך משאלה של המאסטרו המנוח ' . נטלתי את ספר השירים , עיינתי בהם וחזרתי וקראתי אותם , אף סימנתי לעצמי אותם שירים שנראו לי מתאימים להלחנה . עוד בשנה שעברה כתבתי מתוות לכמה שירים , ולאחרונה הת...
אל הספר