והבריון לעצמו אמר : עד שיעצרו הטחנות מלכת , העושר לאבק דק ייטחן , האפר היבש יהי למשתה . על קומץ החזקים והשנונים מתנות לעג אפזר , את לועם אפטם עד כי ידעכו חייהם . מן הסבלנים והענווים אקח כל שמחה שידעו . ירעבו להבלים , עוד ועוד יכמהו שיגעון יאחז באדם , קנאה נוראה תפרח עד אח יבכה את דם אחיו אל השמים הריקים , המתים . ויליאם וון מודי האם ראיתם אי פעם שדה כותנה מלבין לעת האסיף , את גיזת הזהב שלו , המרחפת על פני האדמה השחורה כמו ענן כסוף שלו אמרה ירוקה כהה , את גבעוליה הלבנים המתנודדים כמו קצף נחשולים במרחבים בין קרוליינה לטקסס , על פני הים האנושי השחור ? לפעמים נדמה לי , שהאיל בעל הכנפיים קריסומלוס השאיר כאן את הגיזה שהלכו לחפש יסון והארגונאוטים שלו במזרח המסתורי לפני שלושת אלפים שנים . אפשר , כמובן , לנסח השוואה נאה ולא לגמרי מופרכת בין כשפי הדרקון ושיניו לבין דם וקלגסים , בין החיפוש העתיק לבין החיפוש המודרני אחר גיזת הזהב בים השחור .
אל הספר