בני האדם מהללים תמיד את ימי קדם ומשמיצים את ההווה , אך לא תמיד בצדק ; והם נוהים אחר העבר באופן כזה , שהם מעלים על נס לא רק את העידנים המוכרים להם הודות לזיכרון שהשאירו על אודותיהם הסופרים , אלא גם את אלה שעכשיו , כשהם זקנים , הם זוכרים שחוו בצעירותם . וכשהדעה הזאת שלהמ מוטעית , כמו ברוב המקרים , אני משוכנע שהסיבות המוליכות אותם לשגיאה זו הן מגוונות . ואני חושב שהראשונה היא שאיננו מבינים לגמרי את האמת לגבי הדברים הקדומים ; וברוב המקרים מסתירים את הדברים שהיו ממיטים קלון על הזמנים ההם , וכנגד זה מפארים ומעצימים את הדברים האחרים , שיכולים להביא להם תהילה . כי מרבית הסופרים מצייתים באופן זה לפורטונה של המנצחים , עד כדי כך , שכדי להגדיל את תהילת ניצחונותיהם הם לא רק מגדילים את מה שעשו בעזרת המידה הטובה , אלא גם מאדירים את פעולותיהם של האויבים , כך שכל מי שנולד אחר כך , ואין זה משנה באיזו משתי הארצות , המנצחת או המנוצחת , יש לו סיבה להתפעל מאותם אנשים ומאותם זמנים , והוא נאלץ להלל ולאהוב אותם עד מאוד . מלבד זאת , כיוון שבני האדם שונאים בגלל פחד או בגלל קנאה , בדברים של ימים עברו מתבטלות שתי ...
אל הספר