השימוש בתמונות לצורכי לימוד והרצאה , נעשה בדורות קודמים באמצעות "תמונות אור , " שהופקו על גבי פוזיטיבים של זכוכית . היה זה האמצעי הפופולארי היחיד כמעט להבאת אותם נופים רחוקים ונושאים בלתי ידועים בפני הקהל הרחב באופן חי ומוחשי . הקרנת התמונות על מסך בגודל אמיתי כמעט , היה בו כדי לקרב לנושא ולהרשים גם את המתעניין שאיננו איש המקצוע . בשל העלויות הגבוהות של אמצעי זה , שהצריך פנס אור יקר ומסורבל ושקופיות זכוכית כבדות , השימוש בו רווח בעיקר במוסדות וארגונים , ובראש וראשונה בבתי ספר , באוניברסיטאות ובמוסדות דת . בדרך כלל נמכרו שקפי הזכוכית כסדרות נושאיות למוסדות הנזכרים . במרכז הנושאים עמדו הנופים והאתרים המקודשים לנצרות . ברם , העובדה שהם הופקו כסדרות משוכפלות ונועדו בין השאר לצרכים מקצועיים , חייבה התייחסות מקצועית מצד המפיקים , דבר שהתבטא במגוון הנושאים הרחב ובאיכות התמונות . מרבית תמונות הזכוכית בנושאי ארץ-ישראל , הופקו בידי המושבה האמריקאית והן נועדו בעיקר לאוניברסיטאות וכנסיות בארה '' ב . הסדרות היו בנושאים היסטוריים ומקראיים , גיאוגרפיה , רזי וצומח , בדווים וכד . ' תמונות אור הופקו גם ...
אל הספר