בתוכנית הראשונה של מאה שערים נכלל גם גן ציבורי במרכז השכונה : "ובתווך ישאר מקום פנוי כר נרחב ... שמה יטעו אילנות להביא רוח צח וריח טוב וזך ליושבי הבתים . " הגן נועד להקנות לשכונה חזות נאה ולתרום לרווחתה . כדי להוציא את תוכנית הגן לפועל הקצו המייסדים שטח ממזרח לבית הכנסת והמדרש ישועות יעקב , באזור מפגש הרחובות עין יעקב וחברת משניות . אולם במהלך כל התקופה העות'מאנית תוכנית הגן לא יצאה לפועל . התגברות הסיעות החרדיות במאה שערים זמן קצר לאחר הקמתה , והרצון לנהל אורח חיים חרדי בלתי מתפשר , הביא לגניזת התוכנית : ו"החפץ הזה נשאר מעל מטעם שאין עושים גנות ופרדסים בירושלים . " רבני מאה שערים נסמכו על הלכה עתיקה האוסרת נטיעת גן בירושלים , מקום המקדש מקדמת דנא , מהנימוק "שמא יסרח , " כלומר שמא זיבול הצמחים יעלה ריח רע , שיפגע בקדושת העיר . שנים רבות עמד השטח ריק . בראשית המאה העשרים , לאחר שנואשו תושבי השכונה ממימוש ייעודו המקורי , החליטו לבנות שם חנויות הנמצאות בו עד היום ( רח' עין יעקב . ( 18 עם השנים שככה המחלוקת בין הפרושים לחרדים , ומאה שערים הייתה לשכונה חרדית לכל דבר . תושביה חשו כנראה בחסרו...
אל הספר