גישת הסקירה נסמכת על גישות בתחום האנתרופולוגיה של החינוך , גישות סוציו–פוליטיות הבאות לידי ביטוי בגישת החינוך למניעת אפליה , הפסיכולוגיה ההתפתחותית הבין–תרבותית , הגישה האקולוגית להתפתחות הילד ותחום החינוך הבין–תרבותי . השיח מתחום האנתרופולוגיה של החינוך רואה במרבית המסגרות החינוכיות אחראיות לשימור פערים חברתיים ותרבותיים . בדומה , גישת החינוך למניעת אפליה מתמקדת בהקשרים הסוציו–תרבותיים והסוציו–פוליטיים של ההון החברתי ומביאה בחשבון פערים חברתיים הקשורים לתנאי כיבוש , קולוניזציה וקונפליקט פוליטי . הגישה האקולוגית , הפסיכולוגיה ההתפתחותית הבין–תרבותית והשיח החינוכי הבין–תרבותי רואים במסגרות החינוך אפשרויות לאינטגרציה החברתית תוך אפשרות לשימור תרבויות המקור . הסקירה עמדה על החשיבות שיש להבנת ההקשר ההיסטורי , החברתי והפוליטי בישראל מבחינת התפתחותן של תפיסות חינוכיות הנוגעות לקבוצות מיעוט . בסקירה תואר הקשר שהיה קיים עד שנות השבעים והשמונים בין תפיסות התפתחותיות אוניברסליות , במיוחד אידאולוגיית כור ההיתוך והאסימילציה לתרבות הרוב — לבין תכניות " טיפוח" שבהן נקראו הורים מקבוצות תרבות שונות לח...
אל הספר