פרק כה מסיים את קורות ממלכת יהודה , שחרבה בידי הכשדים בשנת . 586 חלקו הראשון ( א-ז ) מספר על מצור ירושלים , על כיבושה , על תפיסת צדקיהו ועל הענשתו . חלקו השני והמרכזי ( ח-כא ) מתאר את הריסת ירושלים והמקדש , את ביזת המקדש ואת הגליית תושבי יהודה . שני החלקים הבאים הם אפילוגים : הראשון ( כב -כו ) מספר על ההסדרים , שהנהיגו הבבלים ביהודה לגבי האוכלוסייה הנותרת בראשותו של גדליה בן אחיקם עד הירצחו . האפילוג השני ( כז-ל ) מסיים את הפרק בשחרורו של יהויכין מבית כלאו 37 שנים לאחר הגלייתו , ומספר על העלאת מעמדו . אירוע זה אוצר בקרבו את הכיסופים לגאולה ואת תקוותם של הגולים ושל מחבר ספר מלכים לשוב לציון ולקומם את ממלכת ישראל בהנהגת בית דוד . [ ב " ע 1 [ א ] ויהי בשנת התשיץית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש . המר י דה ' של צדקי הו בבבל הביאה לתגובה מהירה של נבוכדנאצר , שלא כמו בניסיון הנפל בשנתו הרביעית של צרקיהו . חיל נבוכדנאצר הגיע לירושלים ביום י ' בטבת בשנת תשע לצדקיהו . ( 587 ) תאריך זה נזכר גם בירמיה נב , ד וגם ביחזקאל כד , א-ב . זכר האירוע נחרת בתודעת האומה , ויום זה נקבע כיום צום - "צום העשירי "...
אל הספר