בתקבולת עם , rawcrc ומשמעותה לבנה ; וייתכן שהמ"ם היא מ"ם אנקליטית , ואיננה של ריבוי . ( בכל המקרים האלה אין הכוונה לחודש מסוים מתוך לוח השנה , כי אם לתקופת זמן , שאורכה כשלושים יום , כאורך חודש . עם זאת , שימוש במלה ירח כציון לחודש בלוח השנה נמצא אולי בממצאים האפיגראפיים החוץ מקראיים מארץ ישראל . נראה , שהמלה נמצאת במכתב מס' 20 מלכיש ואף במכתב מס' 20 מערד , שם כתוב "ירח צח , " אך הובעו ספקות בקשר לשתי הקריאות הללו . המלה ירח מופיעה גם שש פעמים בלוח גזר , אולם שם , כמו ברוב היקרויותיה של "ירח '' במקרא , הכוונה לזמן של כשלושים יום , ולאו דווקא לחודש מוגדר . יש אפוא לראות בשמות החוד שים האלה ביטוי להשפעה פיניקית בסיפור בניית בית המקדש , אך להשפעה הפיניקית יש ביטויים נוספים כאן : למעשה , מנו ^ ח פסוק א בצורתו המקורית , הניתנת לשחזור בנקל - במשפטי תאריכים , המופיעים בכתובות בנייה ובכתובות הקדשה פיניקיות . המשפט המקראי , כפי שהוא לפנינו היום , מסורבל במבנהו , וכדי להבינו כהלכה יש לתקנו ולקרוא : '' ףהי זו בחךש ( בשמונים לארבע מאות ^> ה לצאת בגי ישךאל מאלץ מצלים ) בש ^ ה הלביעית לקןלך שלמה ע...
אל הספר