"לא שמת להם רחמים" דרך היווצרותו של צירוף לשון יחידאי [ו]

[ ג ] נקם אלןח ולא אפגע אדם . "ץפגע" מלשון בקשה - לא אבקש מאדם לנקום בך , אלא אנקום ( אני , האל ) בעצמי ( רש '' י . ( פירוש אחר : אפגע בך לרעה לא כדרך שפוגע אדם , אלא אקח ממך נקמה שלמה ( רד"ק . ( [ ה ] ץ \ בי דומם ובאי בחשך- את שהיית ' " גברת ממלכות '' גאה ובוטחת , נהגי עתה כמנהג האבלים והסתתרי מעין רואים להצניע חרפתך . הצמדת הפועל שים לשם רחמים באה במקרא בכתוב זה בלבד . הפירושים השונים לא התעכבו על צירוף זה , ככל הנראה מתוך הנחה שהוא ברור ומובן , על אף שיש בו צרימה כלשהי . ייתכנו שני הסברים שונים להתהוותה של זרות יחידאית זו . אפשר שהצירוף נוצר בהשפעת נוהג מסוים , בדרכי סגנון המליצה המקראית , להחליף מלה נרדפת ברעותה . אפשר גם שהצירוף נוצר כתרגום בבואה של הצירוף האכדי , sakan remu כלומר : כתוצאה מהשפ עה של נוהגי לשון זרים . התהוות הצירוף לפי דרכי דפוסיו של סגנון המקרא . כנגד הביטוי היחידאי "שמת- רח מים" נמצא ביטוי אחר המקביל לו : נתן רח  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ