הצירוף "כבוד ה - "' או המונח "כבוד" בלבד , כשהוא מכוון לה' - שכיח מאוד במקרא בהקשרים שונים , ועניינו תכונה , או תכונות מסוימות של האל . בדרך כלל נוהגים לפרשו כמכוון לסגולות שבהן מתייחד אלוהי ישראל , שהן תכונות של יקר וגדולה , המעוררות יראת כבוד כלפי בעליהן . בהיבטו האובייקטיבי נתפס כבוד ה' כמשתקף במפעלי האל , המספרים את כבודו ( תהלים יט , ב ) ובהם ניכרות תכונות היקר והגדולה של יוצרם . ? הצירוף " כבוד ה "' בא במקרא תדיר בהקשרים של התגלות האל , ומהכתובים עולה בבירור , שעניין לנו במושג הנוגע לתכונות חיצוניות מסוימות של האל , הקשורות בהתגלותו , ולאו דווקא לסגולותיו הייחודיות . כבוד הי נראה לעם ולעדה ( למשל , טז , י ; ויקרא ט , ו , כג ) " כאש אנ : לת" ( כד , יז , ( או לפי תיאורו הפלאסטי והמפורט של יחזקאל - "כעין חשמל כמראה אש ... ונגה לו סביב כמראה הקשת אשר יהיה בגננן ... כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד הי " ... ( יחזקאל א , כז-כח , וראה גם שם ח , ב , י , א ואילך ועוד . ( "כבוד ה "' נתפס אפוא כמעטה אש , המפיץ סביבו הילה של ברק , זוהר , נוגה ואור , ואכן מלים אלה ואחרות ( יראה , הוד ,...
אל הספר