תשלום מחצית השקל - המוגדר כ '' כופר נפש '' והבא לכפר על נפשות בני ישראל - נזכר נם להלן , לח , כד-כו . השקלים נועדו למלאכת המשכן , ומהם נוצקו האדנים והןוים ( לח , כז ואילך . ( תשלום זה היה שונה מתשלומים אחרים הנזכרים במקרא , כגון התשלומים שנגבו מהעם לצורך בדק הבית ( דברי הימים ב כד , ד ואילך ; השווה מלכים ב יב , ה ואילך ; כב , ד ואילך , ( או המס השנתי של "שלשית השקל" לעבודת המקדש ( נחמיה י , לג-לד ; והשווה יוסף בן מתתיהו , קדמוניות היהודים ג , ח , ב - המספר על מס של מחצית השקל , שציווה משה לתת לעבודת המקדש . ( עוד עולה מן הכתובים , שתשלום זה היה חד פעמי , ולא שנתי ( במגילות מדבר יהודה נתפרשה התרומה שבפסוקנו כתשלום , שאדם מישראל נותנו פעם אחת בחייו ) - והוא בא תמיד בהקשר של מפקד העם . ? היות התשלום חד פעמי , הגדרתו ככופר נפש וההקשר של מפקד העם , העלו את הסברה , שמדובר במוסד עתיק של מפקד , שדוגמתו אנו מוצאים במכתבי מארי ממאה י"ח לפה"ס . ? מכתבי מארי מדווחים על מפקדים , שנערכו לעיתים מזומנות בקרב שבטי הנודדים - לצורך גיוסם לצבא , חלוקה מחדש של קרקעות או גביית מיסים . שמות הנפקדים נרשמו על ...
אל הספר