החוק הישראלי מנוסח בעיקרו כצו ברית ( ראה לעיל , ( והמעמד שהחוק ניתן בו - לרגלי הר סיני - תואר אף הוא כמעמד של ברית ( כד , ב-ט . ( לא ייפלא אפוא , שבמרוצת הזמן קיבל החוק המקראי מסגרת של חוזה , בדומה לחוזים החתיים . מסגרת זו ידועה בעיקר מספר דברים , הבנוי על פי מתכונת זו : . 1 מבוא היסטורי ( פרקים א-יא . 2 ;( חוקים ( יב-כט . 3 ;( ברכה וקללה ( כז-כח . 4 ;( מעמד הברית ( כט , ט-כח . 5 ;( כתיבת הספר והפקדתו ( לא , ט . 6 ;( הצו על הקראת דברי הברית ( לא , י-יג . 7 ;( ההעדה המתבססת על השירה " ) למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל" - לא < יט ) וגם על השמים והארץ ( ל , יט ; לא , כח ; השווה ד , כו ; לב , א ? . ( וזה מבנה החוזים החתיים : ו . מבוא היסטורי , שבו מפרט המלך הריבון את החסדים שעשה עם המלך הוסאל הכפוף לו ; חסדים אלה צריכים לשמש בסיס לנאמנות מצדו ; . 2 תנאי הברית , המלווים תביעות לשמירת נאמנות . 3 , ברכה לשומרי הברית וקללה למפיריה ; . 4 התחייבות במעמד הברית ; . 5 כתיבת טופס הברית והפקדתו לרגלי הא לים ; . 6 עדי הברית - האלים למיניהם , כולל איתני הטבע ( שמים וארץ , הרים , נהרות ועוד . 7 ...
אל הספר