היום שבו השמיע האל את דבריו בסיני , נתפס בישראל לא כמאורע חד פעמי , אלא כהתרחשות , שהיתה חוזרת על עצמה כל אימת שהתכנס העם לחידוש הברית ונשבע אמונים לאלוהיו . כך עולה מתהלים נ ; פא , הרומזים על טקסי ברית ועל חג , ומצטטים כמעט כלשונה את הפתיחה לעשרת הדיברות "אנכי ה' אל לזיך" ו"לא יוהיה לף" וגו ( שם נ , ז ; פא , י-יא . ( במזמור נ עולה גם זכרם של הדיברות האחרונים - איסור גנבה , ניאוף ועדות שקר ( יח-כ . ( הדברים נאמרים שם על רקע התגלות ה' בציון ( ב , ( בהופיעו בסערה אגב הוכחת צדקו לחסידיו הכורתים ברית "עלי זבח" ( ה-ו ) - מה שמזכיר את מתן תורה בסיני וכריתת הברית ( כד , א-ח . ( במזמור פא בא התיאור על רקע של חג , המלווה תקיעת שופר והודעה , כי אלוהים שם חוק ומשפט ועדות לישראל ( דו ? . ( אם מצרפים את העדויות שבשני המזמורים , הכוללות מובאות מעשרת הדיברות והתגלות בחג אגב מתן חוק ומשפט , מתחזקת הסברה , שמדובר בהם בחג , שבו חוגגים את המאורע של מתן תורה . עם זאת יש לזכור , שהמזמורים לא באו לציין את מאורע חידוש הברית , אלא להשמיע דברי תוכחה לעם . מזמור נ בא להוכיח את העם על שהוא מרבה בקורבנות ואינו ...
אל הספר