על ים סוף ומקומו למדים אנו מן המקרא ומן המקורות הן ^ ופינראפיים המצריים , שעלינו לבקשו סמוך למצרים , בחבל של ביצות שנתהוו ממי הנילוס . סביר להניח שים סוף הוא ים רדוד שגדל בו סוף , כלומר : ים של מים תפלים , ובשום פנים לא מלוחים . בפפירוס אנאסטאזי ( 2 , 3 ) נזכר אגם ליד העיר טאניס בשם העברי "סוף . " לכן לא נראית הדעה , שים סוף הוא באגם הסךבוני ( קזבח'ת בךדויל , ( זאת גם משום התחברותו לים התיכון , ובעיקר מפני שלאור המחקר הגיאולוגי לא היתה הלגונה הזאת קיימת בזמן יציאת מצרים ? . נראה שים סוף שחצו בני ישראל היה צירוף של אגמים , שנבדלו על ידי גבעות , "חומת שור , " מזרחה לארץ גושן , ונתמלאו בזמן גאות הנילוס במי התעלה שבואדי ת'ומילאת . לתעלה ולאנמים האלה היו כמה תפקידים : . 1 להגדיל את שטחי המזרע של מצרים ממזרח לדלתא ; . 2 לאפשר קשר של ספינות בין הנילוס , דרך האגמים , לים התיכון ולמפרץ סואץ - ים סוף המורחב ; . 3 להגן על מזרח מצרים , כמכשול מים טובעני , מפני פלישה של שוסי המדבר ; . 4 להרחיב את שטחי המרעה הטבעי היחיד של מצרים סביב לאגמים ; כאן צמח עשב רענן כל ימות השנה עקב הגאות והשפל של מי הנילו...
אל הספר