ביקום ; וכן "למךן לעד ב ; אר שבע" ( שופטים כ , א , ( כלומר : כל ארץ ישראל ; ו '' מן הבקר עד העלב" ( להלן יח , יג , ( שמשמעו . כל היום . במריסמוס שבפסוקנו יש הרחבה וניוון . כאן צוינו הקצוות לא רק על ידי המלך והשפחה , אלא גם על ידי הפער בתפקידיהם - מן המלך השליט ממרום כיסאו עד לשפחה העובדת שפופה אחרי הריחיים ( כינוי המציין בספרות המצרית את העני שבעניים . ( [ י '' א ] [ ז ] ו > כל ? ני ישראל לא ילזרץ 5 לב לשנו . הפירוש המקובל על המפרשים הוא , שלא יאונה כל רע לבני ישראל , עד כדי כך שאפילו כלב לא ינבח עליהם , ואף לא יפתח פיו באיום . ויש המבקשים לפרש כך : כאשר כלב מרגיש שחם לו - ולכלב אין בלוטות זיעה - הוא מוציא אינסטינקטיבית את לשונו כדי להוריד את חום גופו על ידי התנדפות המים דרך פיו . גם כשהוא חולה או עייף - פיו פתוח , לשונו משורבבת , והוא מלחית ( נושם מהר . ( ייתכן אפוא , כי כוונת הכתוב לומר , שלא יאונה כל רע לשום נפש בישראל - מאדם ועד בהמה , לרבות הכלב . [ א"ש ] [ ח ] וכל העם אשי ? רג > יך . העם ההולך בעקבותיך , אחר רגליך , והשווה : "ניעל ברגליו עשלת אלפי איש" ( שופטים ד , י ;( "המתהק ...
אל הספר