[ ו-יח ] ייצור לבנים . חומר הגלם ששימש לבנייה במצרים היה המשקע הבוצי שנסחף עם הנילוס . האומן היה מקבל מן הפועלים סלים ובהם בוץ זה , כשהוא רווי במים ומעורב בתבן או בחומר צמחי אחר . לתערובת זו נתן צורת מלבן - בידיו או בעזרת תבנית עץ - והניחו לייבוש בשמש . התבן לא נועד לשמש רק חומר דבק , אלא בעיקר להגביר את החוזק והגמישות של הלבנה באמצעות פעולת החומצה המשתחררת במהלך ההירקבות . עוד היום ניתן לצפות בחלקים של מצרים בתהליכים דומים . פועל מאומן יכול ללבן כשלושת אלפי לבנים כאלה ביום עבודה בן שבע עד שמונה שעות . מכסה כזו כשהיא מוטלת על עבדים ה , ו " לא תאספון לתת ר / בן לע . ם ללבן הלבנים כתמול שלשם . " במצרים , כאז כן היום , ליבנו לבנים מטיט מעורב בגבעולים וכתבן לחיזוק החומר . בתמונות למעלה מתואר תהליך הכנת הלבנים במצרים בימי קדם . בתמונה מימין נראים פועלים מביאים טיט ועורמים אותו לערמה . מתחתם פועל אחד נוטל מ ; העלמה חלמד להכנת לבנים ( קטע מציור קיר מקבר רחמירע , תכי , מצרים , מאה ט"ר לפה"סו . משמאל : קטע מארתה תמרנה . המתאר את תהליך יציקת העיסה לתוך תבניות וסידור הלבנים בשורות לאחר הכנתן . בת...
אל הספר