פרק א מתאר את שעבוד בני ישראל תחת עול מצרים . המעשה סופר בצורה אמנותית משוכללת . בפסקה הראשונה ( א-ז ) מעין מבוא כרוניקאלי ( א-ה , ( שבו נמנו שמות בני ישראל שירדו למצרים , וחוליה המקשרת את סיפור הירידה לסיפור השעבוד ( השווה בראשית טו , יג-טו . ( על קשר זה כבר עמד הרמב'ץ באמרו , " כי הכתוב ירצה למנות עניין הגלות מעת רדתם למצרים ... ולפיכך יחזור אל תחילת העניין מפסוק 'לכל זךעו הביא אתו מדרימה' וגר ( בראשית מו , ז ... ( ואותו הפסוק בעצמו הוא שהחזיר בכאן " . ואף ראה בכך סימן לקשר שבין החומשים בראשית ושמות : "כי אף על פי שהם שני ספרים , הסיפור מחובר בדברים באים זה אחר זה " . [ ש"ט ] הפסקה הראשונה ( א-ז ) מסתיימת בתיאור הריבוי של בני ישראל : מבית אב בן שבעים נפש היו לעם . מעשה השעבוד פותח בסיפור עלייתו של מלך חדש ומצמיד לכך מסכת גזרות חדשות . המלך חושש שמא יהיו בני ישראל לרועץ למצרים בזמן מלחמה בהצטר פם לאויביה , יפרקו את עול השעבוד ולצאו את הארץ . בהמשך מתואר שעבוד בני ישראל בידי המצרים . תחילה פועלים פרעה ועמו להתיש את כוחם של בני ישראל ולצמצם את מספרם על ידי עבודה קשה בבניית ערי מס כנו...
אל הספר