הקלנבנציה בשיאה . אפשר לומר ללא היסוס כי המגמה של ביאליק להבליט את האופי הקונבנציונלי של "שירי העם" שלו מגיעה לשיאה בסטרופיקה ( מבנה הבית ) שלהם . בעניין זה ביאליק הולך אחרי מסורת שיר-העם בלשון היידיש , ומסורת זו מצדה היא המשך ישיר ורצוף של שיר-העם בלשונות האירופיות , בפרט הגרמנית והרוסית , שמהם הושפע . הרושובסקי ( 112 : 1977 ) מצטט לעניין זה את החוקר הגרמני הויזלר , בספרו הקלסי על תולדות הפרוסודיה בשירה הגרמנית , הקובע כי הצורה הנפוצה ביותר בשירי-העם הגרמניים ובשירה הגרמנית בכלל היא צורת בית בן ארבעה טורים ( QUARTET ) ובכל טור ארבע הטעמות משקליות . בית זה כנוי על דרך חריזת הצמדים אאבב , או בחריזה של הטורים הזוגיים בלבד , ולעתים בחריזה צולבת מלאה של אבאב ( לנדאו , תש '' ל : . ( 182-179 מבין חמשת "שירי העם" של ביאליק במחזור הראשון , שלושה תואמים בשלמות את המאפיינים הבסיסיים של שיר-העם - בית מרובע , ארבע הטעמות בכל טור , חריזה צמודה - "בין נהר פרת ונהר חדקל , " " יש לי גן " ו '' תרזה יפה . " סיטטריה . הרושובסקי טוען כי בשיר העם היידי אפשר לראות כי - התחושה הכללית המכרעת במבנה הסטרופי היא...
אל הספר