שלומית היא בת למשפחה גדולה שהגיעה לאופירה כשנתיים אחרי פתיחת בית הספר . היא גרה כיום בעיר בדרום הארץ , מנהלת רשת חנויות השייכות לבן משפחתה . היא אם לשלושה ילדים בוגרים . שניים מהם פגשתי עם תום השיחה . אני מוזמנת בלבביות רבה לביתה . היא מתאימה עצמה לכל מועד שהצעתי למפגש . זוהי השיחה השנייה שלנו . השיחה הראשונה נוהלה על פי שאלות המחקר . שלומית מזמינה לפגישה את אחותה הגרה באותה עיר . שני אחיה , אף הם תושבי העיר הגדולה , לא יכלו להגיע למפגש . אף שכוונתי הייתה לנהל את השיחה בהשתתפות שתי האחיות , מעין רב-שיח , נטלה שלומית את עיקר הסיפור על כתפיה , בעוד אחותה מעירה , מתקנת ומסייעת בפרטים . שלומית מעידה כי היא שמחה לספר . אחותה מעידה כי זיכרונה של שלומית , שלא כמו הזיכרון שלה , מצוין , וכי היא נוצרת פרטים , פרצופים ושיחות כבור סוד שאינו מאבד טיפה . שלומית מתנצלת אם תחזור על מה שסיפרה לי בשיחה הראשונה ואני מבהירה לה שרשות הסיפור בידיה וזכותה לקחת את המסופר לכל כיוון שתבחר ובלבד שיהיה קשור לתקופת שהותה באופירה והיותה תלמידה בבית הספר . " ההורים הגיעו לאופירה בעקבות טיול של אבי וארו שלו . אבא ואח...
אל הספר