בטרם יסורטט כאן אילן היוחסין המשפחתי הענף והמורכב של האידיליה , ננסה לשחזר את רגע גיחתה לעולם - לא דרך הגדרה מילונית אנציקלופדיסטית יובשנית כי אם דווקא דרך עיון בשיר לירי , שירו של אמיר גלבע , "בימים קדומים קדומים . " בימים קדומים קדומים / אמיר גלבע לשאול המשורר מקרא : סימון במסגרת : רמזים לשמות יצירות של שאול טשרניחובסקי סימון בקו : מילות המפתח של הולדת האידיליה . שירו זה של אמיר גלבע הוקדש לשאול טשרניחובסקי , שושבין האידיליה בתופת הספרות העברית . השיר מציג את לידת האידיליה כאירוע מיתי-מיתולוגי : זוהי לידה שמוות בצדה . מבחינה מתודית , מוצע לפתוח את הדיון על האידיליה בהגדרת הסוגה מן ההיבט הפילוסופי . הבעייתיות הפרדוקסלית שבעצם הגדרת האידיליה והצגת הקשרים בינה לבין היסוד הטרגי ( קורצוויל , ( 1952 מתמצים בכמוסה שירית זו , המורה על הקשר שבין הולדת העולם , הולדת האידיליה והולדת הטרגדיה = ) הבלדה , ( בתמצות של סיפורי הבריאה , גן העדן והגירוש ממנו - במקרא ובמדרשים . התוהו ובוהו של טרם בריאה ולידה איננו של "חשך על פני תהום , " כי אס של הרמוניה בין בקעה להר " ) ההר בחיקה . (" זהו היריון אידילי...
אל הספר