בשיר "מאחורי השער , " הנער המבקש את ארץ הבחירה נמצא בין היונה המכונפת ממעל לבין הדגים שבמצולה . הדמויות ומקומן בחלל , במרומי השמים ובמעמקי הים , מייצגות שני קטבים שניסינו לעמוד על משמעותם מתוך הופעתם בהקשרים רחבים יותר בשירת כיאליק . היונה היא הנפש , מעין שכינה השואפת אל מקורה האלוהי ואל מקומה הקדמון , במציאות שאי-אפשר להשיגה מפני שהיא מעבר לים , מאחורי השער , בילדות האבודה או במרומי מרומים . בשירת ביאליק , הכשל טבוע בפנימיותה של היונה , ואפשר שבגלל הכפל הקיומי שלה - היא שייכת לעולם האחר אך מצויה בעולם של כאן ועכשיו - היא משקפת את השבר ואת החולשה האנושיים לא פחות מאשר את כוח התקווה והאהבה . ומנגד , הים והדגים שבו מייצגים את המוות , זה המבקש לבלוע הכול ולהפריד את הנער ממולדתו ומיונתו-נפשו . הנטיות המנוגדות של הנער - אל קוטב הגאולה ואל קוטב האבדן - משתקפות אמנם כמציאות החיצונית אבל מקורן במציאות הפנימית . ההודאה בעובדה כי "מ 0 תחי שבור / , והדלת נעולה" מגלה כי סיבת הכשל נתונה בנער עצמו . כמו כל הדימויים ב"מאחורי השער , " גם המפתח נתפס כעצם מוחשי הנקלט באמצעות החושים . הנער מציג אותו כקני...
אל הספר