על שירת ביאליק המתכחשת לעצמה כתב עדי צמח ( במאמרו "הסעודה האחרונה שנפסקה , " בתוך . שקד , תשנ"ב . : ( 337 - יצירת ביאליק שירת התכחשות היא , שבה פונה המשורר נגד כיסופיו העמוקים ביותר של עצמו , כשהוא מתכחש ולועג בציניות ובייאוש מר לדברים החשובים והקדושים ביותר ונזקק לשם כך לאותן 'המילים העקרבים , הנושכים מרוע לב את בשר עצמם ' . ' כדוגמה לעיקרון זה מקביל צמח את הבריכה ואת האי שבתוכה למרק הפיגולים ולזפק שצץ במרכזו , בסיפור "שור אבוס וסעודת ירק" , אחת הדרכים של התכחשות לתמימות האהבה בשיר "שתי כנות" היא הרימה המיני , שככל שהוא ברור ובוטה יותר כן הוא משנה את פני השיר . שמיר ( תשמ"ז : ( 58-56 מציינת את הרמזים האלה ומצביעה על האפשרות לראות את הדודים כעלמים אוהבים המתבקשים לחוות דעתם על העלמות , ואת הילד כאחשוורוש וכבעל המקנא לנשותיו או מתפאר בפניהן . היא מוסיפה ומצביעה על הגוון הארוטי שבקניין הקשור בבעלות או בבעילה . מאיה פרוכטמן ( תשמ"ז ; ( 114-103 טוענת כי שירו של ביאליק "שתי בנות" שימש חומר עיקרי או חלקי לשירו של יונתן רטוש , "שלוש . " לדעתה , אפשרות ההעברה נובעת משלל הרמיזות הארוטיות ב"שתי ...
אל הספר