מחברים אחדים טעו עד כדי כך בין חברה לשלטון , עד שהותירו הבחנה מועטה ביניהם , אם בכלל ; והנה , לא די שהם שונים זה מזה , גם מקורם שונה . החברה היא תולדה של צרכינו , השלטון - של רשעותנו ; זו הראשונה מקדמת את אושרנו על דרך החיוב , על ידי שהיא מאגדת את כל זיקות לבנו , ואילו זה האחרון עושה זאת על דרך השלילה , ברסנו את מידותינו הרעות . החברה מעודדת פעילות הדדית , ואילו השלטון נוטע בינינו מחלוקת . זו מטה לנו חסד , וזה משית עלינו עונש . החברה , בכל צורותיה , היא ברכה ; אך שלטון , גם בצורתו הטובה ביותר , אינו אלא רע הכרחי , ובצורתו הגרועה ביותר - רע שאין לסבול אותו ; כי כאשר שלטון מייסרנו או חושפנו לאותה אומללות שהיינו מצפים לה בארץ בלא שלטון , עצם המחשבה שאנו אלה המעמידים את האמצעים הגורמים לנו סבל , מחריפה את מצוקתנו . השלטון , כמו מלבוש , הוא אות לתמימות שאבדה ; ארמונות המלכים בנויים על חורבות גן עדן . כי אילו היה צו מצפונו של האדם טהור , קבוע ושריר תמיד , הוא לא היה נדרש לשום מחוקק אחר ; אך כיוון שאין אלה פני הדברים , מוצא הוא לנחוץ לוותר על חלק מקניינו כדי לספק את האמצעים להגנת השאר ; ולכך ...
אל הספר