בית הכנסת הראשון הזכור לי מימי ילדותי הוא השטיבל הקטן הצמוד לבית הכנסת על שם ש"י עגנון בשכונת תלפיות , שבכל שבת נהגנו להתפלל בו במניין המוקדם בשעה שש וחצי בדיוק . מאז זיכרונותיי הראשונים מתלפיות ועד היום חלפו כעשרים וחמש שנה , ועדיין הביקור בכל בית כנסת באשר הוא מסב לי עונג והנאה מרובה . לכל בית כנסת ובית כנסת סגנון ייחודי וקווי אופי המאפיינים אותו ואת מתפלליו והמרמזים על אירועים שהתרחשו בו במשך השנים . הביקורים התכופים בבתי הכנסת לימדו אותי כי כדי לעמוד במדויק על אופיו של כל אחד ואחד מהם יש לבחון את שמו , את מראהו , את העיטורים ואת לוחות הזיכרון הקבועים בקירותיו , ולתת את הדעת לכל פרט , מגדול ועד קטן , המצוי בבית הכנסת . בירושלים פזורים כיום כאלף בתי תפילה השונים זה מזה בגודלם ובאופיים , ובחינתם משרטטת תמונה מקיפה ומענגת של הפסיפס האנושי , התרבותי והרוחני הניבט מכל פינותיה של העיר . ראשיתו של ספר זה בסיור בשכונת מקור ברוך ואשר במהלכו התוודעתי לבית הכנסת ' על יעקב' של בני העדה המונסטירית ( מקדוניה . ( בעקבות ביקור זה גמרתי בלבי לנסות לכתוב ספר שיעסוק כל כולו בבתי כנסת ירושלמיים , בכוונ...
אל הספר