נשות קניה מספרות סיפור

נשות קניה מספרות סיפור בקיץ 1988 בילינו , חברתי ג'ורי טור ואני , חודשיים בקניה , ויחד עם פרסילה וונז'ירו קריוקי , פסיכולוגית מאוניברסיטת ניירובי , בדקנו כיצד נשים קניאתיות מגיבות לנושא של כוח בין אישי כפונקציה של גיל . ראיינו 60 נשים בניירובי . את הראיון התחלנו בהצגת תמונת הגבר והאשה - כמתואר לעיל - אך במקום התמונה המקורית השתמשנו בעיבוד לדמויות אפריקאיות , תוך ניסיון לשמור על האווירה הכללית של התמונה . מחצית המרואיינות היו מהמעמד הנמוך ומחציתן מהמעמד הבינוני . בכל אחת מהקבוצות האלה ראיינו צעירות בנות 35 ומטה , ומבוגרות מעל 45 שנה . הנשים מהמעמד הבינוני עבדו כולן מחוץ לביתן , כמזכירות , ספרניות , מורות או סוכנות נסיעות . רובן היו נשואות וחיו עם בעליהן , ומספר ילדיהן נע בין 1 ל , 6 עם שכיחות של 2 או 3 ילדים . לכולן השכלה תיכונית לפחות . הנשים מהמעמד הנמוך עבדו כעובדות ניקיון באוניברסיטת ניירובי או בבתי מלון בעיר . רק שליש מהן חיו עם בעליהן , השאר היו אלמנות , גרושות , פרודות או מעולם לא נשואות . הן היו בעלות משפחות גדולות מאוד . לרובן היו 6 ילדים ויותר . למרות העבודה הדומה שעשו כל הנשי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד