תיאודור ו. אדורנו ביקורת תרבות והחברה

תיאודור ו . אדירנו ביל , ורת תרכות והחברה * מי שרגיל לחשוב באוזניים יכעס על כורחו למשמע המלה "ביקורת תרבות" ( בלשונות אירופה : , ( nm - cultural criticism , Kuiturkntik לא רק משום שהיא מורכבת , ממש כמו המלה "אוטומוביל" ( מכונית ) מלאטינית ומיוונית . היא מזכירה סתירה גלויה : מבקר התרבות סולד מאותה תרבות , שאך הודות לה הוא חש אי נחת ממנה . הוא מדבר כאילו הוא מייצג את הטבע שלא הועם זוהרו , או מצב היסטורי נעלה יותר , ועם זאת הנו על כורחו בעל מהות זהה $ > ה שהוא מתיימר להיות נעלה ממנו . חסרון יכולתו של הסובייקט , שחרף מקריותו ומוגבלותו שם עצמו שופט על כוח היש ( אשר היגל חוזר ומגנהו לשם הגנה על הקיים ) נעשה בלתי נסבל , כאשר הסובייקט עצמו מתווך עד להרכבו הפנימי ביותר על-ידי המושג , שהוא מתייצב נגדו כבלתי תלוי וריבוני . אך אופיה הבלתי הולם של ביקורת התרבות טמון , לפי התוכן , לאו דווקא בהעדר יחס של כבוד כלפי המבוקר אלא - בסתר - בהכרה מסונוורת מתנשאת . מבקר התרבות אינו יכול כמעט להימנע מהעמדת פנים , כאילו הוא ניחן בתרבות , החסרה לתרבות עצמה . יהירותו שלו עוזרת לזו שלה : עוד במחוותו המאשימה הוא ...  אל הספר
ספרית פועלים