לחש נחש ראשיתה של הלשון נעוצה במאגיה . ה"מלים" הראשונות של הילד אינן מלים כלל , אלא לחשי כישוף , הברות המופקות לשם הנאה , שהוא משתמש בהן ללא הבחנה , כדי להשיג את סיפוקו . ברבע האחרון של השנה הראשונה , בקירוב , הוא מוציא מפיו את ההברות ,, אמא" או ,, אבא . " התינוק מופתע מעצמו וניהנה מן ההתרגשות שעורר אצל הוריו . בקלות ניתן לשדלו , שיחזור על ההצגה תריסר פעמים ביום . לדאבון הלב , אין הוא יודע עדיין מה פירוש ,, אמא . " הוא מביט ישר בעיני האם ואומר : , nra וזו מתמוגגת לשמע הצליל האהוב , אד הוא מסתכל גם ישר בעיני אביו ואומר : ,, אמא / ' ואביו הנבוך מתקן לו את השגיאה . ברצותו לנגוע בזנבו של החתול הוא מפזם בפני עצמו : "אמאי , ' ובהושיטו ידו לעועית הוא צורח : "אמא , " ובשכבו בעריסה הוא ממלמל : "אמא — אמא — אאמ" — ואף הירהור קל אינו עולה אז בראשו על אמו ועל אלפי הדברים הטובים שהיא מעניקה לו . המלה והאדם שהיא מסמלת עדיין אין מתקשרים במוחו למושג אחד בשלב זה . אך בקרוב יגלה , שאם הוא חוזר פעמים אחדות על המלה "אמא" בשעת הצורך , הרי הוא גורם באורח קסם להופעתה של אשה , שערכה לא יסולא בפז , הממלאת כל צ...
אל הספר