רקע תיאורטי היחס לילד הפגוע והחריג נידון בעיקר על ידי פסיכולוגים , סוציולוגים ועובדים סוציאליים . בספר שלפנינו מוצעת גישה אחרת לכמה מהנחות היסוד המקובלות בספרות ובציבור . חלק מהחוקרים רואה בהורים לילד חריג הורים שכולים , ולפיכך מפרש את התנהגותם כ ' עיבור אבל' על מותו של ילד נורמלי , שעשוי היה להיוולד להם ( סולניט וסטרק , , 1961 למשל . ( חוקרים אלה ואחרים רואים בהתנהגותם של הורים לילד חולה אנוש , 'אבל מראש' על הבן , בעורו בחיים . האבל מורכב מרצף תגובות הכולל : הלם , ייאוש , אשמה , כעס , מרירות והסתגלות למצב . הספרות בעלת הנטייה הפסיכואנליטית מדגישה את השימוש שעושים ההורים במנגנוני הגנה , כגון : הכחשה , השלכה , התקה ואינטלקטואליזציה , 8 וטוענת שמנגנונים אלה מסייעים להורים להתמודד עם חרדה הנובעת מלידת תינוק נכה ובאים להגן על מבנה ה'אני' שלהם . אני דוחה העברה אוטומטית של ממצאים , מושגים ודרכי ניתוח ממחקר השכול לתחום הילד החריג , הן משום שמחקר השכול לוקה בשיפוט ערכי , והן משום שהסתמכות על המחקר בתחום השכול עלולה לגרום להעברת טעויות בסיסיות לתחום המחקר על הילד החריג , עליהן הצבעתי במקום אחר ...
אל הספר