הוויכוח סביב הרמב " ם הרמב"ם שאף לחולל היערכות מבנית ורעיונית חדשה של הדת היהודית כדי להבטיח את אחדותה ואת טהרתה כמונותאיזם צרוף . אמנם , שאיפה מסוג זה תובעת המשכיות מבחינת היחס למקורות ולמסורת המחשבה , ההלכה והפירוש , אבל היא מכילה בהכרח יסודות מהפכניים . היו לכך שתי תוצאות מיידיות : א . כינון אסכולה מגובשת של תלמידים נאמנים שהמשיכו את הדרך , הן בהפצת הרעיונות כעילית המנהיגה את העם , והן בפיתוח הרעיונות והתאמתם לצורכי הפצתם . בהקשר זה גם אפשר לקבוע כי אף שעוד בחיי הרמב"ם קמו לו מתנגדים ומבקרים בתחום ההלכה , הוא הצליח לגבש סביב מפעלו ההלכתי הסכמה נרחבת , ואף יריביו הגדולים בתחום העיון הכירו בסמכותו החד פעמית כאיש הלכה . ב . פולמוס חריף שהתלקח סביב שיטתו הפילוסופית ואף סביב תורת העיקרים שלו . פולמוס זה , שהתפרץ בספרד , וממנה התפשט גם לאשכנז ולאיטליה אחרי פטירת הרמב"ם , נמשך דורות . הוא התלקח ושקע חליפות , ולא פעם אחת בלבד הביא אל סף פילוג העם . מנקודת הראות של תולדות המחשבה היהודית לזרמיה היתה תוצאתו הבלתי נמנעת של הפולמוס הזה אנטגוניזם חריף בין אסכולת הרמב"ם ותלמידיו ובין אסכולות המחשב...
אל הספר