מסורת ומודרניות במחשבה הציונית־דתית בראשיתה

מסורת ומודרניות במחשבה הציונית דתית בראשיתה יוסף שלמון הציונות הדתית מתייחסת לתנועה הציונית ביחס דו צדדי : ביחס של אם אל בתה במובן מסוים , וביחס של בת אל אמה במובן אחר . יחס דו צדדי זה נובע מן העובדה , שהציונות הדתית , מחד גיסא , הקדימה את הציונות הכללית בהיותה היסוד המרכזי בתקופת מבשרי הציונות בשנות ה 60 וה 70 של המאה התשע עשרה והיא שוות זכויות , לפחות , לציונות הכללית בתקופת חיבת ציון . מאידך גיסא , בימיה של הציונות המדינית היא נעשית מפלגת מיעוט במסגרתה של תנרעת המזרחי , הנגררת במובן מסוים אחרי הרוב . מהפר זה במעמדה ההיסטורי של הציונות הדתית בתוך התנועה הציונית הוא עניין לעצמו ואיני מתכוון להרחיב עליו את הדיבור כאן . דיון זה עוסק בעיקרו בהיסטוריה של רעיונות יותר מאשר בהיסטוריה ריאלית . כנקודת מוצא לדיון זה אני מבקש לקבוע את ההנחה , שהציונות הדתית היא תופעה מודרנית באותה מידה שהציונות בכללה היא תופעה מודרנית . יחד עם זאת , קביעת המודרניות של הציונות הדתית אינה מנתקת אותה מן הרציפות ההיסטורית של המסורת היהודית על ערכיה , מושגיה ואורח חייה , אשר יש לה השלכה ברורה על עמדתה של הציונות ה...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי