ניבוי ותעשייה , בין דעה לידיעה הצגנו את קללת המימד והבהרנו שהיא מהווה גורם מגביל מהותי ליכולת של המתמטיקה האנליטית , גם כשחוקי המעבר ידועים , להפיק תשובות וניכויים בשל עצמת הפתרון הגדולה ובשל העובדה שהפתרון מחייב "נגיעה בכל עץ ביער הרב מימדי . " יחד עם זאת הערנו שבארבעים השנה האחרונות פותחו שיטות סטוכסטיות שמאפשרות פתרון בעיות בעלות עוצמת פיתרון גבוהה ביותר וסיבוכיות עצומה . לשיטה זו שם כללי , "מונטה-קרלו , " ושמה ניתן לה היות שהיא סטטיסטית במהותה . השיטה מדויקת ביותר ומאפשרת לוותר על הצורך "לגעת בכל עץ ביער , " ובכך סודה . לא ניכנס להיבטיה הטכניים , אך נאמר שוב שבכל מקום שבו חוקיות המצבים וחוקי המעבר בין המצבים ידועים , ניתן לקבל פיתרון בלי קשר למספר המצבים ולסיבוכיות הכוללת . מצב זה קיים בתחום התעשייה המודרנית . בתחומי הכלכלה והחברה אנחנו עדיין רחוקים ממנו . לכן , קיימת היום אפשרות להזיז את ספקטרום הניבוי שמאלה ולהביא את רמת התכנון העתידי בתעשייה קרוב למדי לרמת הדיוק של הפיזיקה ומדעים אחרים . אך הדבר אינו נעשה , מדוע ? המדע מתקדם דרך חיפוש האמת המדעית במערכות שמטבען הן הולכות ומסתבכו...
אל הספר