תקנת 1804 תקנת 1804 היא הנסיון הראשון בתולדות התחיקה הרוסית בשאלת היהודים לדון בצורה מכלילה במעמדם החוקי , שלושים ושתים שנה לאחר שבאו המוני יהודים לראשונה תחת שלטון רוסיה . תוצאותיה המעשיות היו אמנם מועטות , אולם ניסוח פתיחתה וסעיפיה חשפו את המגמות הסותרות שהיו קיימות בחוגי השלטון הרוסי בעניין זה והניחו יסוד לקביעת מדיניות השלטון כלפי היהודים לתקופה שלמעלה ממאה שנה . לבטי השלטון נתגלו מיד עם סיפוח השטחים המאוכלסים ביהודים לאחר חלוקת פולין הראשונה ב . 1772 יקתרינה השניה רצתה להיות פרגמטית ו"נאורה" כאחד וניסתה לבנות סדרי ממשל המכוון לתועלת המדינה ולטובת תושביה , תוך התעלות מעל לניגודי המסורות והאינטרסים הנובעים מהבדלי מוצא , דת וקורפורציה . אך , מאידך גיסא , היא חשה שאסור לפגוע במסורת ההיסטורית המוסקבאית , שהסתייגות מזרים בכלל ושנאת היהודים במיוחד היו מציינים אותה , היא אף רצתה להפיס את דעתם של תושבי השטחים המסופחים , בייחוד את אנשי האצולה הפולנית , שגם יחסם שלהם ליהודים ולפעילותם הכלכלית היה מלא ניגודים . והתוצאה — הכרזות כוללניות בדבר "מעמד השוה לזה של אחרים" לבני הדת היהודית על סמך "...
אל הספר