י פר 1 מיתבס הכבול' לאייסכילוס א אין אנו יודעים לדיוקו של דבר את מוצאו של התיאטרון היווני , אך קרובה לוודאי הסברה , שראשיתו בפולחן דיוניםוס מכאן ובחגיגותיהם ובשעשועיהם של האיכרים מכאן . שניהם גם יחד ניזונים ממקורות עממיים , שהתחלותיהם מגיעות עד התקופה המיתולוגית . ידיעותינו על פולחנו של דיוניס 1 ס , אל הצמיחה , הפוריות והשיכרון , מקוטעות הן , כיוון שגילוי סודות הפולחן היה חטא מוות . בידוע שנוהגות היו בפולחן זה הצגות בצורות דו שיח בין הכוהן ובין הקהל . הכוהן משמש פה לאל , הקהל — לבני לוויתו . צורה של דו שיח ממין זה , שמספר הכומר עם ישו , אנו רואים במיסה של חג הפסחא הנוצרי בימי הביניים . גם כאן וגם כאן הדברים אמורים באל מת , שקם לתחייה . זהו יסוד מיתולוגי רווח באגדות עמים רבים . כך מספרת , למשל , המסורת המצרית על אל המדבר והשרב ההורג את אל הנילוס ; לסוף הנילוס חוזר ועולה , וא 1 סיריס אל הנהר קם לתחייה בכוח מעשה כישוף של אחותו ואשתו והוא נעשה אל המתים . וכך באגדות רבות , מזרחיות וצפוניות 1 וכמדומה שמוטיב זה אינו הסר בשום מיתולוגיה , שכן מותו ותחייתו של האל מסמלים את תמורות הטבע , את 'מותה...
אל הספר