בעקבות המיתולוגיה : המסע אל השאול " העיקר הוא להוציא אותו מכאן . בשביל זה היא צריכה להיכנס לכאן , להיכנס ממש , כל כולה" ( עמ' , ( 131 כך חושבת תמר כשנכנסה למעון של פסח . המעון הצטייר בעיניי כמקום נורא כבר בקריאה הראשונה שלי . שלי , נערה שתמר תחלוק עמה חדר במעון , אומרת לתמר "ברוכים הבאים לגיהנום" ( עמ' . ( 134 משפט זה חיזק את האסוציאציה שליוותה את קריאתי : ביציאתה של תמר לשיר ברחובות כדי להגיע למעון של פסח שבו כלוא אחיה , יש מרכיבים ממסעו של אורפיאוס לגיהנום . קישור זה זימן אותי לבחון באיזו מידה האסוציאציה הזו מתממשת בספר . כלומר , האם תמר היא אכן דמות אורפיאית , ומה מקומה של המיתולוגיה היוונית ביצירה כולה ? כתשתית לבחינה זו פניתי לפרשנות הבוחנת את הספרות בגישה סמליתיונגיאנית ( ברזל , . ( 20 : 1990 לפי הפסיכולוג קרל יונג , שטבע את המונח ארכיטיפ , המיתולוגיה מייצגת נפש קולקטיבית שכולנו שותפים בה . תכונות של שדים או של קוסמים אינן תכונות אנושיות אישיות אלא תכונות מיתולוגיות ( יונג , , ( 1975 וארכיטיפים , למשל האלים המיתולוגיים , הם השלכה של העולם הרגשי האנושי הלובש צורה סיפורית . יונג מצ...
אל הספר