זיקות בין הטקסטים : סוגיית ה 9 רשנות קריאה אינטרטקסטואלית נתפסה בביקורת הספרות בסוף המאה העשרים בשתי צורות שונות , האחת מצד הביקורת הסטרוקטורליסטית והשנייה מצד הביקורת הפוסט-סטרוקטורליסטית . הביקורת הסטרוקטורליסטית מניחה כי האינטרטקסטואליות עשויה להיות כלי בעל חשיבות עליונה בתהליך ההרמנויטי , כלומר לשם איתור המשמעות של הטקסט , לפענוחה ולקיבועה . זו למשל גישתם של מיכאל ריפטר ( Riffaterre ) או של ז'רר ז'נט . ( Allen , 2000 ) ( Genette ) בביקורת הספרות העברית אפשר לזהות גישה כזאת במחקריהם של יצחקי ( 1992 ) וקשת . ( 2003 ) בספרו של יצחקי , החוקר את האופן שבו מתפרשת יצירתו של א"ב יהושע בגישה של "חקר תשתיות" ספרותיות נסתרות ( ברזל , , ( 1976 האינטרטקסטואליות איננה חיקוי או חשיפה של השפעה ספרותית אלא כלי לגילוי ולחשיפה של משמעות היצירה , של משמעות המבנה ושל משמעות המערך "האידאי או החווייתי שעליו היא מושתתת" ( יצחקי , . ( 14 : 1992 אמנם הזיקות בין הטקסטים עשויות להיות מתודיות ולהתייחס למבנה השטח של היצירה , לסוגה , לעיצוב , למבנה או לדרכי ההבעה , אך יש גם זיקות תשתית המכוונות לרובד עמוק המכונן...
אל הספר