ד . סיכום ומסקנות בניגוד לדימוי המעוות , שעוצב וטופח בידי ספרות ההשכלה של המאה התשע עשרה , לא היתה המאגיה תופעה אופיינית לשכבות עממיות ונעדרות השכלה דווקא . אדרבה , אמונות דמונולוגיות ושימוש באמצעים מאגיים רווחו בכל שכבות החברה ובכלל זה בשכבת העילית הלמדנית . יתרה מזו , בני העילית הלמדנית הם ששימרו והעבירו את הידע המאגי מדור לדור . אף שידע מאגי היה נפוץ בקרב בני חוגים שונים , היו אלה בעלי השם שנחשבו מוסמכים למסור 27 T זה ולעשות בו שימוש בעת הצורך . סמכותם של בעלי השם היתה מעוגנת באיכות הידע האזוטרי שעמד לרשותם . מאחר שידע זה נתפס כ'קבלה מעשית / הרי שבקיאות בספרות קבלית נחשבה חיונית למקצועם . מכאן גם הזיהוי הרווח של בעלי השם כ'מקובלים . ' אם בנוסף לבקיאות בספרות הקבלה עמדו לרשותו של בעל השם כתבי יד עתיקים , האוצרים בתוכם ידע מאגי 'בדוק ומנוסה / מה טוב . כזכור , זה היה מקור סמכותו של ר' יואל בעל שם . מקור נוסף של סמכות הם המוניטין שיצאו לבעל השם בציבור . מטבעם של דברים , מוניטין אלו ניזונו מן הסיפורים על אודות 'פעולותיו / היינו הצלחתו להתמודד עם הכוחות הרמוניים . אין זה מקרה שבספר 'תולד...
אל הספר