נספח אחד־עשר ייחוסו של אגריפס על־פי ההלכה

נספח אחד עשר ייחוסו של אגריפס על פי ההלכה נציע כאן אילן יחס חלקי של שני האגריפס , לצורך נספח זה : אף אם העובדה שאגריפס לא התייחס על בית דויד לא היה בה קושי הלכתי להמלכתו על פי התורה , הרי ייחוסו על אדום ולא על בית ישראל מעמיד שאלות . הבעייתיות ניכרת במקורות שלפנינו בסיפור על שמעון שביקש להרחיק את אגריפס מן המקדש עקב ייחוסו הנחות ( קדה"י יט , ( 334-332 , מכאן , ובסיפור התנאי על דמעותיו של המלך שעה שקרא את הפסוק "לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" ( דברים יז טו ) במעמד "הקהל , " עד שניחמוהו חכמים בקריאות "אחינו אתה" ( משנה , סוטה ז ח ומקבילות ; ראה לעיל , פרק ו , סעיף ד , ( מכאן . שני הורי אמו של אגריפס , וכן אבי אביו , היו ממוצא אדומי . רק אם אביו , מרים החשמונאית , היתה מזרע ישראל . אולם , כידוע ( קדה"י יג , , ( 258-255 האדומים גוירו כבר בימי יוחנן הורקנוס , יותר ממאה שנה לפני לידתו של אגריפס , ויש להניח שכבר אביו של הורד וס , אם לא סבו , נולד להורים שהיו גרים . לכן , מי שרואה בגיור תהליך  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי