פרק שביעי האביר בן דמות היגון ( 1911-1909 ) א . הביקור בארץ ישראל קשה לדעת אילו ציפיות הדריכו את ביאליק בצאתו לארץ ישראל ומה קיווה להפיק ממסעו . מן הסתם לא תיאר לעצמו שיונח לו להתהלך בארץ כאדם פרטי ולספוג ממראותיה בחברת ידידים מצומצמת . הוא ידע לבטח שהמוניטין שלו בקרב אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה רמים ונישאים . כחצי שנה לפני מסעו כתב לו הסופר א " א קבק מכתב מירושלים ובו סיפר לו כיצד צעירי המושבות נוהגים להתכנס בלילות ירח באחד הכרמים , מדליקים מדורה ושרים את 'הכניסיני ' ואת 'ברכת עם , ' שהם מן השירים הקרובים ביותר ללבם . ואולם , גם אם שיער שיתקבל בכבוד ובהדר , לא צפה את גודל ההתרגשות שיעורר בואו . המהומה שאפפה אותו משעה שירד מן האונייה הרוסית בחוף יפו העכירה עוד יותר את רוחו הנכאה , והייתה בין הגורמים לכך שביקורו בארץ הפך מבחינתו לכישלון מעיק , ודומה שגם מבחינת מארחיו . דווקא פגישתו עם קהילת הקוראים המסורה והנלהבת ביותר שהיה יכול לפלל לה המחישה לו במלוא החריפות את הפער בין מעמדו הציבורי המרומם לבין תחושות הדיכאון ופחיתות הערך ששבו והשתלטו עליו , כמו בשנות יצירתו הראשונות . תחילת ה...
אל הספר