טו . תחרות על ההגמוניה הרוחנית בין ירושליםלצפת לעיל ראינו כיצד קהילת צפת החלה בתהליך מואץ של פריחה רוחנית כבר בסוף המאה הט '' ו , ואולי לא לפני ראשית המאה הט"ז , כאשר זרם העולים מחצי האי האיברי החל לנוע יותר צפונה מאשר לכיוון ירושלים . אפשר לראות בצפת של ראשית המאה הט"ז קהילה המבוססת במידה הולכת וגוברת על האלמנט הספרדי . נראה שכבר באותה עת שררו יחסים מתוחים בין הקהילה הירושלמית לבין הקהילה הצפתית על רקע של תחרות על יוקרה רוחנית שהחלה להתמסד באותה עת . בל קהילה תבעה לעצמה את ההגמוניה הרוחנית בארץ ישראל , היינו הסמכות העליונה להוראה ולפסיקה . הדים לאותה מתיחות מוצאים את ביטויים באיגרתם של חכמי צפת לחכמי ירושלים על דבר קביעת שנת השמיטה בשנת רס '' ד . '( 1504 ) כותבים הם בעניין זה בין השאר : אם חכמה אין כאן , יש כאן זקנה ושיבה ... גם אנחנו בערי גלילו לאו קטלי קני באגמא אנן ... וכל א' בבית מדרשו , א' המרבה וא' הממעיט . יש הרואים במשפט זה במיוחד , ואף בשאר עניינים באיגרת זו התרסה קשה כלפי חכמי ירושלים , שככל הנראה לא רצו להתחשב בחכמי צפת בסוגייא חשובה זו . מאידך יש החשים נימה אחרת במשפט זה ....
אל הספר