דיבר הכתוב בהווה לדיון במעמדן של נשים על פי התורה ימימה חובב בשני מקרים בפרשת משפטים עומדת אשה בלבה של התדיינות המתנהלת בין שני גברים . במקרה הראשון מדבר הכתוב על פגיעה ממנה העובר או העוברים מתו , אך האשה נותרה בחיים ינצו : יהיה אסון ענוש אנשים ונגפו ויצאו ילדיה יענ ^ ז " וכי אשה הרה ולא כ ^^ זר ישית עליו בעל הא # ה ונתן בפללים" ( שמות כא , כב . ( האשה אינה צד בהתדיינות המשפטית , אף על פי שנדמה כי היא - שמחמת המכה הפילה את עובריה - בעלת הדין העיקרית בפרשה . התובע את הנזק הוא דווקא אישה , אבי הוולדות . הוא המייצג את העניין שהוא עניינה לא פחות , ואולי אף יותר , מאשר עניינו . המקרה השני : " וכי יפתה איעז בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה ל 1 לא $ ה . אם מאן אביה לתתה ל 1 כסף ןמאן י ^ זקל כמהר הבתולת" ( שם כב , טו-טז . ( הפרשנים משווים בין דין זה לבין דינו של האונס נערה , המובא בספר דברים ( כב , כח-כט . ( בשני המקרים מוטלת על הגבר החובה לשאת לאשה את הנערה , ובשני המקרים מתנהלת ההתדיינות בין הגבר - המפתה או האונס - לבין אבי הנערה . בספר דברים : "ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף ...
אל הספר