מהו צבעו של הערבי? מבט ביקורתי על משחקי צבע

מהו צבעו שלהערבי ? מבט ביקורתי על משחקי צבע הונידה גאנם מאמר זה מבקש להתחקות על אופני הייצוג של הצבע ועל ביטויו הסמלי , השיחני והחזותי בהקשר חברתי ולאומי משתנה . טענתי היא שתפיסת הצבע של האני הפרטי או הקולקטיבי וייצוגו הם תוצר של הבניה חברתית . טענה זו מבוססת על בחינת אופני הייצוג של צבעם של הפלסטינים בישראל במומנטים נבדלים בתולדותיהם : מומנט ההתנגדות הלאומית , מומנט האמביוולנטיות הלאומית ומומנט נסיגת הלאומיות . במומנט ההתנגדות הלאומית , ששלט במיוחד מהנכבה עד לסוף שנות השישים , הצבע הפלסטיני מכונן ככהה ושחרחר , ולמולו מוצב הלובן כצבעו של הקולוניאליסט הציוני . הכהות מוצגת כתעודת ילידות ומציינת את הקשר האורגני והבלתי אמצעי של הפלסטיני למולדתו . הלובן , לעומת זאת , מוצג כצבעו של המהגר , הכובש , הזר , הלא לגיטימי . במומנט האמביוולנטיות הזהות הלאומית הופכת לזהות הססנית , המטלטלת את הערבי בין התשוקה לשחרור בעתיד ובין האכזבה בהווה . השיח הלאומי בכללותו יושב על כיסא הנאשמים , אף על פי שטרם נמצא לו תחליף אידיאולוגי הולם . היחס לכהות כצבע ילידי משתנה גם הוא ונעשה המסמן המובהק של המלכוד הלאומי : ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד