פרק חמישי הקהל כישות פוליטית הקדימות שהרמב"ם מעניק לפוליטיקה על פני החוק מבוססת על טענתו בדבר מעמדה הטבעי של התורה , שנועדה לבסס את יסודותיו הפוליטיים של החוק האלוהי . הר"ן , לעומת זאת , מנתק את הקשר בין התורה ובין הטבע , ומאמץ תפיסה סקרלית יותר של אלוהיותה של התורה . לדעתו , חוק התורה מגלם את הצדק המוחלט ומספק אמצעים מעשיים שנועדו להבטיח שהשכינה תשרה על ישראל . למרות זאת , הר"ן קיצוני יותר מן הרמב"ם בקדימות שהוא מעניק לפוליטיקה , שכן הפוליטיקה זוכה אצלו לאוטונומיה רדיקלית . לדעת הר"ן , במדינה שתתנהל על פי התורה יתקיימו שתי מערכות משפט זו לצד זו : חוק המלך , המבטיח את הסדר החברתי , וחוק התורה , המבטיח את השמירה על ה"תקינות האלוהית" של המדינה . עמדתו הפוליטית של הר"ן נעוצה בתמורות שחלו ביחסה של ההלכה לחקיקה הקהילתית שהתנהלה בספרד הנוצרית במאות השלוש עשרה והארבע עשרה . רובו של הפרק הנוכחי יוקדש למיפוין של תמורות אלה , מיפוי שיכשיר אה הקרקע לבחינה מקיפה של תפיסת הפוליטיקה של הר"ן . דיונו המרכזי של הר"ן בפוליטיקה מופיע בדרשה האחת עשרה בספר דרשותיו . דרשה תיאולוגית פוליטית זו תעמוד במרכז ד...
אל הספר