א . מבוא במבוא לכרך הראשון של איגרות קודש לריי"צ נאמר ש"קשה למצוא בתולדות ישראל מי שכתב מספר גדול כזה של אגרות . על פי הנתונים שבידינו ניתן לשער , שבמשך ימי חייו כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע כמאה אלף אגרות . " מתוך אוסף עצום זה של איגרות , נתמקד כאן באיגרות ב ' בניסן , שהן הטקסט המרכזי העוסק בהילולת רש"ב . טקסט זה אוצר בתוכו משמעויות רוחניות שיוגדרו להלן כ'תוכך , לצד הוראות שעה שהן הן הריטואל , ואותו נכנה לעיתים 'סדר יום . ' בפרק זה נבחן את מהותן של האיגרות כטקסט אינטגרטיבי שהלכה ומעשה חברו בו יחדיו , נעמוד על הזיקה בין הטקסט לריטואל , ונברר האם על פי איגרות ב' ניסן משנתו של ריי"צ עומדת בבסיס עיצוב הדפוס הפולחני של יום ההילולה . הדפוס הפולחני של ההילולה ייבחן על פי הניתוח של הוס 662 למושגי המקום והזמן , כפי שיפורט להלן . אנו משתמשים בהמשגה של הוס למרות ההבדל בין מחקרי אודות הזוהר לבין מחקר זה . כוונתי לכך שאיגרות ב' ניסן אינן נתפסות כ'טקסט המקודש , ' בודאי שלא באותה מידה בה נתפס ספר הזוהר ככזה , וכן לכך שבמחקרו של הוס קיימת קדימות אונטולוגית לטקסט , בעוד שבאיגרות ב ' ניסן התוכן והריטואל...
אל הספר