ומתייבשים . חוץ מירידת מפלס מי התהום , מים מליחים 2 , 500 ) מג " ר בליטר ) פרצו מהאקוות העמוקות לתוך האקוות הרדודות והעלו שם את ריכוז המלחים מרמה של 250 מג"ר בליטר בראשית שנות השמונים לרמה של 400 מג " ר בליטר בסוף שנות התשעים . השאיבה העתידית מאקווה זו לכיוון רבת עמון , זרקא ואירביד לא תוכל להתמיד . במוקדם או במאוחר תעלה המליחות והמים לא יתאימו לצריכה ביתית . נוסף על כך המפלסים ירדו בהדרגה אל מתחת למשאבות והשאיבה תיפסק . לכאורה , מבחינה מעשית הפקת מי התהום באזור מדבר סהרה הוא סיפור הצלחה , ואילו הפקת מי התהום בשקע אזרק בירדן הוא כישלון ( ייתכן שיעברו עוד שנים אחדות עד ששלטונות ירדן יכירו בכך . ( אולם באופן עקרוני שתי הפקות המים דומות מכיוון שהפקת המים נעשית ממאגר בעל נפח סופי שאינו מתחדש . מתברר אפוא שהפקות אלו נבדלות זו מזו בלוח הזמנים בלבד . ממדי המאגר בשקע אזרק הם קטנים ושאיבת המים הייתה גבוהה והביאה להידלדלותו הכמותית ולהידרדרותו האיכותית בתוך שנות דור אחד . לעומת זאת , ממדי המאגר תחת מדבר סהרה עצומים והוא יתכלה רק לאחר דורות אחדים . המשמעות היא שכדאיות ההפקה של מים פוסיליים במדינו...
אל הספר