7 . 1 הקדמה הזרימה העילית בערוצי הנחלים , הנקראת נגר עילי , נחלקת בישראל לשלושה תחומי התנקזות ראשיים : ( א ) ניקוז מערבי לים התיכון ; ( ב ) ניקוז מזרחי למערכת הירדן והכינרת ; ( ג ) ניקוז לנחל הערבה . לכל אחד מתחומי ההתנקזות ישנו פוטנציאל מים שונה ומאפיינים שונים . נפח מי השיטפונות המתנקזים לאגן הניקוז המערבי הוא בגודל בינוני בקנה מידה ישראלי . עד היום נבנו בו כמה מפעלים לתפיסת מי שיטפונות שנועדו בחלקם להחדרה למי התהום ובחלקם לאגירה ולשימוש מקומי ( בדרך כלל בשילוב עם מי קולחים . ( הרעיון העומד מאחרי הקמת המפעלים היא שבלי המפעלים יאבדו המים אל הים התיכון . באגן הניקוז של הירדן והכינרת כמות הנגר העילי היא רבה ביותר , והמים הם רכיב מרכזי באספקת המים הארצית . חלק הארי של המים באגן זה נאגר באגם הכינרת ומנוצל על ידי המוביל הארצי . באגן הניקוז של הערבה יש מעט מאוד מי שיטפונות ושכיחות הופעתם נמוכה , ועל כן הכדאיות הכלכלית בהקמת המפעלים מוטלת בספק . אף על פי כן הוקמו בערבה כמה מאגרים שחשיבותם המקומית רבה . ניצול המים העיליים באגן הירדן והכינרת נידון בעיקרו בפרק , 3 והקורא מופנה בזאת לעיין שם . ב...
אל הספר