הפיטופלנקטון ולהקטנת העכירות . אם יתברר שחשיפת שטחי ההטלה לאטמוספרה פוגעת אף בדגי האמנון , אפשר כמובן לאכלס אותם באופן מלאכותי , כמו שנעשה בעבר פעמים רבות . שחשיפת הליטורל לאטמוספרה תפגע בעיקר כסרדינים שאינם רצויים באגם , ואילו יתר המינים מטילים את ביציהם בקרקעית הטין העמוקה יותר שאינה נחשפת לאטמוספרה . תהליך זה רצוי גם כן , כי פחות סרדינים יאכלו פחות זואופלנקטון , וגידול אוכלוסיית הזואופלנקטון יביא לאכילת ג . מקצת החוקרים טוענים שהורדת המפלס תקטין את נפח ההיפולימניון בלבד , מכיוון שעובי האפילימניון נקבע על ידי מאזן הקרינה והוא לא צפוי להשתנות . הקטנת נפח ההיפולימניון תקטין את נפח החמצן המומס בו ועל כן יתפתחו בו תנאים מחזרים בעונה מוקדמת יותר , תנאים אלו יהיו קיצוניים יותר וישפיעו על מחזור החנקן והגופרית באגם . חוקרים אחרים אינם רואים סכנה בתהליך זה . בפועל , רום הקו האדום בכינרת אינו נקבע על ידי אנשי המדע החוקרים את הכינרת והחלוקים בדעותיהם , אלא הוא תוצאה בלתי רצויה של מדיניות ניהול משאבי המים בארץ , המאפשרת לשאוב מכל המאגרים כמות מים הגדולה לאין שיעור מהכמות המתחדשת בהם באופן טבעי ....
אל הספר