לייצר מהם חשמל לאורך כל השנה . במסגרת זו הועמק אפיק הירדן והתאפשרה זרימת מים אל המפעל ההידרואלקטרי גם במפלסים נמוכים . לפני העמקת האפיק בדגניה , היה מפלס המינימום של האגם בגובהו הטבעי ברום 211 מ . ' העמקת האפיק אפשרה לרוקן מהכינרת מים רבים ולהוריד את המפלס עד ל 4 . 5 ו ,-2 אולם הקו האדום התחתון נקבע אז לרום של 2 ו 2 מ . ' ההפרש בין מפלס המינימום למפלס המקסימום היה גבוה בזמן פעולת המפעל מכיוון שביקשו לשמור הרבה מים בחורף ולהשתמש בהם בקיץ . פעולת מפעל החשמל פסקה במלחמת העצמאות , בשנת , 1948 _ומפלסי המים באגם נשארו גבוהים בדרך כלל . הסכר סייע לוויסות מינימלי של ההשקיה בעמק הירדן . חנוכת מוביל המים הארצי בשנת , 1964 המספק את מי הכינרת למרכז הארץ , החזירה את הסכר לתפקוד מלא . הרצון לשמור הרבה מים בחורף כדי להשתמש בהם בקיץ חזר , ואכן המשרעת בין מפלס המינימום למפלס המקסימום חזרה וגדלה . 3 . 3 זרמים פנימיים באגם הש'כוב והערבול : הכינרת היא אגם מונומיקטי _, דהיינו אגם שהמים משוכבים בו פעם אחת בשנה , בעונת הקיץ 1 > ' _2 _, 1978 ) ח ; 861 גופן , . ( 1978 כשהאגם משוכב , יש בו שני גופי מים , זה על...
אל הספר